ממש התרגשתי להגיע להקלטת הפרק המשותף עם אמיר הלמר ושמחה לעדכן שאני בוגרת של כמה קורסים שלו בשפת גוף, במסגרת בית הספר “מגדלור” – המכון ללימודי שפת גוף ומיומנויות תקשורת.
הרבה מהידע שלי היום, בעסק וגם בחיים, מבוסס על מה שלמדתי ממנו, וזה כלי שאני ממליצה לכל אחד ואחת להוסיף לארגז הכלים.

למה שפת גוף היא לא “טריקים” אלא דרך להיות
במרכז השיחה שלנו יש רעיון פשוט: שפת גוף איננה אוסף מחוות שצריך “לשחק” אותן, אלא ביטוי של מי שאנחנו באותו רגע. כשיש פער בין מה שאומרים לבין איך שנראים ונשמעים, הקהל מרגיש את זה מיד.
הדגש של אמיר הוא על התאמות עדינות שמייצרות הלימה, ולא על חבישת מסכה חדשה: לפעמים זה אומר להרים את הסנטר קצת יותר גבוה, לפתוח את הכתפיים, להאט את קצב הדיבור.
שינוי קטן, לאורך זמן, עושה שינוי גדול.

התבוננות: המיומנות ששווה זהב
נקודה שחזרה לאורך הפרק היא כוח ההתבוננות. לא “לצוד סימנים” אלא להרים את הראש ולראות את הסיפור השלם: מי עומד מולי, מה שונה היום, מה הסיפור שהוא או היא מביאים. זה נכון מול לקוחות, מול צוות, ובכלל, בחיים.
אמיר הזכיר שהעיניים הן המקום הראשון שהוא מסתכל עליו: לא רק אם יש חיוך, אלא האם יש שם רגש, חיות, נוכחות. זו אנרגיה שמרגישים והיא מדבקת.

מהילדות אל הפגישה העסקית
אחד הקטעים המרגשים בעיניי שעלה בשיחה, היה החיבור בין דפוסי הילדות שלנו, כמו נטייה לריצוי או בריחה ל”משימתיות”, לבין איך שאנחנו מופיעים כבוגרים ובעיקר כעצמאיות.
הרבה מאיתנו למדו “לפתור” במקום “להרגיש”, אני כזו. תכלס, זה יעיל מאוד ביום יום, אבל! מקהה את מי שאנחנו באמת. תהליך ההתמרה איננו מחיקה של תכונות; הוא הכרה, עדינות, והוספת יכולת להיות גם וגם: גם לפעול וגם להרגיש.

הדרגתיות היא אסטרטגיה, לא פשרה
בפרקטיקה, שינוי עובד כשמתקדמים מדרגה-מדרגה, כמו להפחית סוכר בקפה משלוש כפיות לחצי כפית בלבד, כך גם בביטחון מול מצלמה, בשיווק, או בתמחור.
אם מחיר של 300 ₪ לשעה מרגיש “תקוע בגרון”, תתחילו במחיר שכן מסוגלות להגיד בנשימה רגועה, ואז תעלו.
אמיר מציע תרגיל פשוט: להתחיל מ“מה אני לא” : לא עושה וידאו, לא יודעת למכור, ורק אחרי זה תהפכו את ה“לא” לצעד קטן שכן אפשרי עבורך.
ההישג הקטן מצטבר, והזהות מתעדכנת תוך כדי תנועה.

לקבל מחמאה זה אימון
דיברנו גם על היכולת לקבל מחמאות. זה נשמע שולי, אבל זה שיעור בשפת גוף: הגוף מתכווץ? העיניים בורחות? דווקא שם תעצרו, תנשמו, תגידו “תודה” ותתנו לרגע הזה להתקיים. זוהי בעצם למידה של נוכחות. זו אותה “הוויה” שאפשר לאמץ בבוקר עם חיוך קטן, גם אם בתחילה הוא מרגיש מאולץ; מאחורי הקלעים המוח מתכוונן בהתאם.

פוקר, עסקים והאנטומיה של החלטה
עוד חיבור מפתיע שעשינו הוא בין שולחן הפוקר לשולחן העבודה.
בפוקר, כמו בעסקים, לא נשחק עם כל יד, אלא נבחר רגעים בהם נשחק.
גם כאן, שפת הגוף מספרת סיפור שלם: סבלנות, ניהול אנרגיה וקריאה נכונה של מי שמולך. זהו אימון מצוין לעצמאיות, לראות איך הן משחקות ולפענח מתוך המשחק, היכן התקיעות שלהן בעסק.

תודה, סקרנות, ופריבילגיה
סיימנו את הפרק בשיחה על הוקרת תודה ועל סקרנות כהוויה יומיומית.
להודות, לעצמנו, לדרך, ולמי שמולנו הם מייצבי מצפן פנימי.
להיות סקרנים או סקרניות, לשאול עוד שאלה לפני שנותנים תשובה, זוהי אולי הטכניקה החשובה ביותר שלומדים כשמדברים “שפת גוף”.

מה לוקחים מפה הלאה?
אם הייתי צריכה להשאיר אותך עם תמצית אחת מהשיחה שלנו היא תהיה : ללכת בקטן, בעדינות, בעקביות.
לבחור הרגל מיקרו אחד (נשימות לפני שיחת מכירה, קשר עין של שתי שניות נוספות, פתיחת כתפיים בישיבה מול הזום) ולשמור עליו לאורך זמן.
ככה בדיוק ניתן לבנות הלימה בין הגוף, המילים והכוונה, וכשההלימה מתקיימת, אמון נבנה, והעסק גדל.

מצרפת את הקישור לפרק המלא, מקווה מאוד שתאהבו.
אשמח שתגיבו לנו ותפדבקו איך היה לכם?
ואם יש עוד דברים שתרצו שנדבר עליהם בהמשך, אנחנו כמובן פה לשמוע.

ניתן לעקוב אחרי אמיר באפיקי הבאים :
*** מגדלור – המכון ללימודי שפת גוף ומיומנויות תקשורת
*** פייסבוק 
ומוסיפה לינקים ישירים לפתרונות שכבר תוכלו להכיר ולרכוש ממנו :
*** לינק ישיר לרכישת הספר “מאסטר בשפת גוף” 
*** לינק ישיר למועדי כנסי “שפת הגוף” הבאים 
*** לינק לפרטי הקורס הדיגיטלי – שפת גוף, בגוף ההצלחה