אני לא מגדירה את עצמי כאדם רוחני, ממש לא, אבל בשנים האחרונות אני מרגישה שיש לי חיבור קרוב יותר בין הגוף לנפש, בהבנה שקיימת קארמה בעולם הזה, בהתנסות שלי בה אני מזמנת לעצמי את הטוב ומסלקת מהמחשבות שלי את הפחות.
החיבור הזה גורם לי לחקור את העולם סביבי בצורה אחרת. למדתי, שכשפותחים את המחשבה, פותחים את הלב ואת הראש לשמוע ולהכיר דברים חדשים – קורים דברים נפלאים.
למדתי – שגם אם רוצים משהו ממש חזק, כאשר מתמקדים רק בו, הוא לא קורה.
החלק הזה שבי הוא החלק המתפתח והמתקדם יותר, החלק שמאפשר לי להגיד שאני לא יודעת ולבקש מאחרים ללמד אותי. המקום בו אני מתנסה ומנסה, חווה, שואלת שאלות, מקבלת לפעמים תשובות אחרות ממה שציפיתי.
מאז שגיליתי את המקום הזה אצלי, יש לי חיבור עמוק יותר לעצמי.
גיליתי כשאני מטפלת במה שקורה לי בפנים – גם החיצוני נרפא.
הבנתי שכשיש איזשהו מכאוב לא ברור בגוף, רגעי או מתמשך, מומלץ קודם לבדוק אם יש עוד משהו שקורה שם בלי שאשים לב.
למדתי שמחשבה יוצרת מציאות (וזו האמירה הכי לא רוחנית שיש), זה פוגש אותי בעסק כשאני מדברת על חזון אישי ועסקי וזה פוגש אותי בפן האישי כשיש לי מחשבות טובות או רעות, שמייצרות בסופו של יום פעולות בהתאם.
נפתחתי לעולמות שלא הכרתי לפני, שהיו הכי רחוקים ממני ומסתבר שכל כך מעניינים אותי, שאני מתכוונת להמשיך לחקור אותם.
בחרתי לפרסם את המחשבות האלה פה, כי למרות העולם הסופר פרקטי בו אני עובדת בליווי העסקי, אני יותר ויותר מגלה בתהליכים מולכם, שגם אם הנושא הזה לא עולה באופן גלוי וישיר, החיבור בין הפרקטיקה לרוח קיים. בין אם מאמינים או לא, בין אם אתם פתוחים או סגורים – יש דברים שקורים ומניעים את הגלגל, מחוץ לפרקטיקה אליה קל לנו “לברוח”.
אם הגעתם עד לפה, תודה שקראתם.
אשמח לשמוע מה דעתכם ואם מתחברים לנושא.
התמונה צולמה על ידי שירי חן, במשתלת דרך החקלאים רעננה.
תגובה אחת
נפלא