כשהחזון של מאי רדומיר מסטודיו Pinkkishu הפך לחיים שהיא רצתה

איך מתחילים לבנות את העסק שאת באמת רוצה, כשגם הצעד הראשון מרגיש גדול מדי?

כשהחזון של מאי רדומיר מסטודיו Pinkkishu הפך לחיים שהיא רצתה

איך מתחילים לבנות את העסק שאת באמת רוצה, כשגם הצעד הראשון מרגיש גדול מדי?
מאי רדומיר נשענת על שולחן טורקיז, מוקפת בצמחים ובדמויות דינוזאורים, על רקע ורוד.

בחנות הדינוזאורים של מאי רדומיר יש ספל שנקרא ״מנסה לא להתפרק״. מצויר עליו דינוזאור בתוך פיתה עם פלאפל, והוא מיועד למי שמחזיקה את הכול ביחד, גם כשהפיתה כבר מתפרקת.
זה כל כך מאי, כזו שלוקחת את העבודה והחיים שלה הכי ברצינות, אבל תמיד תמצא איפה להכניס משהו שיגרום לך לצחוק ולהיות מופתעת.

כשדיברנו לקראת הכתבה, מאי הזכירה לי שבתחילת הדרך היא הייתה מכינה לעצמה תסריטים לפני שיחות טלפון עם לקוחות. ״הייתי כותבת לעצמי תסריטים מראש ומאשרת איתך כל דבר״, היא נזכרה.
ועכשיו, 5 שנים אחרי… כשהראתה לחברה טובה את התכנית העסקית שכתבנו , מאי גילתה שכמה מהדברים שנראו לה הכי רחוקים כבר הפכו לחלק רגיל מהחיים שלה, ואיזו דרך היא עברה מאז, כולל שיחות שלא דורשות הכנה מדויקת כל כך מול לקוחות.

איך אפשר לדמיין עסק של עוד כמה שנים, כשיש לך רק כמה חודשים להתבסס כלכלית?

כשהכרתי את מאי, אי שם ב־2021, היא כבר עבדה כמעצבת גרפית עצמאית במקביל לעבודתה כשכירה. היא החליטה להתפטר ממקום עבודה שלא היה לה טוב בו, והיו לה כמה חודשים לבסס את ההכנסה שלה מהעסק.
״חיפשתי כיוון וביטחון״, היא משתפת. ביטחון מבחינתה היה לדעת שיש לה ממה להתפרנס, וגם לדעת שהיא יכולה לסמוך על שיקול הדעת שלה בניהול העסק.

כשדיברנו על סוג העבודה שהיא רוצה, כבר הייתה לה דוגמה טובה ממש להשראה חיובית.
היא עבדה עם חמוטל בן דב מ״דוב לדעת״ על עיצוב ספר ושני משחקי קופסה. מאי אהבה את הפרויקטים עצמם, וכשהיא סיפרה לי על העבודה עם חמוטל, היא דיברה לא פחות על האמון ביניהן. חמוטל התייעצה איתה, שיתפה אותה בהחלטות ונתנה לה יד חופשית.

זאת נקודת התחלה שאני מאוד אוהבת בבניית חזון עסקי לעצמאיות. אם קשה לך לדמיין את העסק שאת רוצה בעוד כמה שנים, תחשבי על פרויקט אחד שהיה לך ממש טוב בו. מה אהבת בעבודה עצמה? עם מי עבדת? איזה מקום היה לך בהחלטות?

אצל מאי, ספרים ומשחקים היו חלק מהתשובה. החלק השני היה התפקיד שהיא רצתה לקחת בפרויקטים האלה. ככל שהעמקנו בשיחה, היא התחילה לראות את עצמה קובעת את הכיוון, מובילה את העבודה ונעזרת באנשי מקצוע נוספים כדי להוציא אותה לפועל.

איך מתרגמים חזון עסקי להחלטות ביומיום?

באותו הזמן, מאי כבר סגרה פרויקט לעיצוב ספר, אבל כדי להתחיל לעבוד עליו היא הייתה צריכה לחכות שהתרגום יושלם. כשהתרגום התעכב, היא לקחה עבודת פרילנס לעיצוב פוסטים. זו הייתה עבודה שהיא יכלה להתחיל בזמן שהספר עוד היה בתרגום.
העיכוב המחיש למה הכנסה יציבה הייתה חשובה לה כל כך. עבודת הפרילנס התאימה לשעות שהתפנו באותו שבוע. כשמאי חשבה על החודשים הבאים, היא חיפשה שיתוף פעולה קבוע שייתן לה יותר ודאות, עם עבודה שתעניין אותה גם בתקופות עמוסות.

גם למחיר שהיא גובה על הפרויקטים שלה היה חלק בבניית ההכנסה הזאת. כשהחלטנו לבדוק תעריף גבוה יותר, התחלנו מהצעת מחיר אחת.
בפנייה הבאה מאי יכלה לברר מה הפרויקט דורש ולבדוק איך היא מרגישה כשהיא מציעה את המחיר החדש. מאי קוראת לזה ״שלבים גמישים״: ״כל פעם לעשות קצת, לבדוק דופק, מה קורה, איך, מה הסטטוס? ולהתקדם עוד קצת.״

כשהדינוזאורים הפכו מתחביב לחלק מהעסק

כבר בפגישה השנייה שלנו מאי סיפרה שהיא רוצה להשאיר בחיים שלה מקום לצמחים, לדינוזאורים ולצילומים מטופשים.
היא אפילו חשבה שיום אחד יהיה נחמד לפתח משהו קטן סביב התחביבים שלה, בעיקר בשבילה.

אחרי כמה חודשים הצעתי לה לשלב אותם במה שהיא מפרסמת.
רציתי שיהיה לה משהו משלה ליצור, בקצב שלה, גם בתקופות שבהן היא מחפשת קצת שקט.
מאי התחילה לפתח את עולם הדינוזאורים שלה, וככל שהרעיון תפס צורה, הם קיבלו מקום גם בחזון המעודכן שלה.

״זה איפשר לי להיות חצופה, לא לשים מסכה מקצועית״, סיפרה לי מאי.
כשהיא פרסמה רק בשם הסטודיו, היא חשבה איך מעצבת אמורה להישמע, אבל עם הדינוזאורים היה לה קל יותר לפרסם משהו פשוט כי הוא הצחיק אותה ולא לפי איך ש”צריך” להישמע.
עם הזמן היא הרגישה חופשיה להביא יותר מההומור הזה גם לעבודה המקצועית, שהפכה לדבריה ל״פחות מתנצלת ויותר בטוחה״.

היום מאי מוכרת בחנות שלה ספלים, מדבקות, סיכות ועוד מוצרים בעיצובה.
ואני אוהבת לחשוב שהחנות הזאת התחילה כשהיא נתנה לעצמה רשות לפרסם משהו שהיא אוהבת ולראות מי צוחק איתה.
דרך אגב, יש פרט שמאי ביקשה ממני להכניס לכתבה הזו – ״אם את כותבת עליי ספר אז תזכרי שהדינוזאור האהוב עליי זה ספינוזאורוס תודה״.
כמה את בחורה מיוחדת, באמת אין דברים כאלו ❤️.

איך נראה חזון עסקי כשהוא הופך להיות חלק מהחיים שלך?

כשמאי חזרה לקרוא את התכנית העסקית שכתבנו יחד, היה לה קל לראות שאת היעד הכלכלי שהציבה לעצמה היא כבר עברה.
עם ניהול הסטודיו לקח לה עוד רגע. בחזון היא דמיינה סטודיו גדול משלה, עם עובדים תחתיה. כשהיא סיפרה לי בהכנה לכתבה כמה אחרת העסק שלה התפתח, היא פתאום נזכרה מה הטייטל שלה היום באחת המשרות שהיא מאיישת.
“ועכשיו אני צוחקת… כי הטייטל שלי בחברת EWISE הוא מנהלת סטודיו”.

כן. ככה זה בדיוק עובד.
היום מאי מנהלת את הקריאייטיב בחברת EWISE ועובדת עם צוות שהיא מאוד אוהבת.
גם העבודה עם חברת ״דוב לדעת״ גדלה, והיא מעצבת שם בדיוק את סוג הפרויקטים שחלמה לעבוד עליהם. אחד הפרויקטים שעיצבה במסגרת שיתוף הפעולה הזה הוא המהדורה העברית של ״נשים בספורט״, ספר על 50 ספורטאיות מענפים שונים, שמאי עיצבה למהדורה העברית בתרגומה של חמוטל בן דב ועוד פרויקטים לא פחות ממדהימים ומעניינים (כמו המהדורה הדיגיטלית שבקרוב יוצאת לספרי חרטטוני, ועוד..).

שני שיתופי הפעולה הקבועים נותנים לה את היציבות והעניין שחיפשה.
לצידם, היא בוחרת אילו פרויקטים עצמאיים לקחת, ממשיכה לפתח את מוצרי הדינוזאורים ונהנית מהגמישות שבנתה לעצמה כבעלת סטודיו פינקישוא.

🦖🦕🦖🦕

אנחנו מתקרבים לסיום, אז מוסיפה כמה שאלות להכרות נוספת עם הדרך המופלאה של מאי:

איך את מרגישה היום לגבי העסק שבנית לעצמך?

מאי ענתה בכנות: ״אני קצת מפחדת כי הקריירה שלי והמקצוע שלי משנים את פניהם בגלל הבינה המלאכותית.״
היא משתפת שהשאלה שליוותה אותה בתחילת הדרך, ״האם אני מספיק טובה?״, הפכה היום ל״האם אני עדיין מספיק טובה?״

כשהיא מדברת על הצוותים שהיא אוהבת לעבוד איתם, היא אומרת שהיא מרגישה שזכתה בלוטו. ״אני מרגישה פחד, ואני מרגישה גאווה.״

אני מעריכה את הכנות של מאי. היא מדברת בפתיחות על מה שמפחיד אותה, ונותנת לעצמה להיות גאה במה שבנתה גם כשהיא עוד שואלת את עצמה מה יהיה עם המקצוע שלה.

מה הכי משמח אותך בדרך שבה את עובדת ומתפרנסת היום?

מאי ענתה: ״הכי משמח אותי שאני עושה די מה שבא לי. תכלס.״
מאי אוהבת את האנשים שהיא עובדת איתם, את הפרויקטים שלה ואת הגמישות שיש לה בלו״ז.
בחזון שלה מאי כתבה שהיא רוצה להיות גאה בעבודה שלה, והיום היא אומרת את זה בדרך שלה: ״אני מרגישה מעצבת מגניבה.״
והיא באמת כזו.

איזה מסר היית מעבירה למאי של שנת 2021?

מאי חשבה על כמה תשובות ובסוף ענתה שהיא עוד צריכה לחשוב על זה.
ולמרות זאת, אשאיר פה משפט אחד שנשאר איתי :
“בחרת נכון, זה לא פוקס”.

לסיכום, כשאני מסתכלת על העסק שמאי בנתה, אני רואה את החזון שלה דווקא ביום עבודה רגיל.
היא עובדת עם אנשים שהיא אוהבת, מובילה פרויקטים שמעניינים אותה, ובתוך כל זה יש לה מקום גם לעצב ספל עם דינוזאור בפיתה, וזה מה שאני הכי אוהבת בעסק שלה היום, פשוט כי אפשר לראות בו כל כך הרבה ממנה.

רוצים לעקוב אחרי מאי? כל הקישורים החשובים בלינקים :
🦕 חנות הדינוזאורים 

🦕 אינסטגרם הסטודיו PINKKISHU

🦕אינסטגרם הדינוזאורים

 

מאי רדומיר מדברת במיקרופון מול קהל, לצד שתי משתתפות בפאנל במיטאפ של EWISE.
מאי רדומיר, מנהלת הקריאייטיב ב־EWISE, בפאנל במיטאפ של החברה. צילום של פלג אלקלע.

 

גרביים בכחול ובכתום עם איורי דינוזאורים, מוצגות בתיבת עץ.
״דינו־גרב!״, מתוך ליין מוצרי הדינוזאורים שעיצבה מאי רדומיר.
מאי רדומיר, ורד חורי וחמוטל בן דב מחייכות למצלמה ליד דוכן עם ספלים ומחברות מאוירים.
״שלוש הבוסיות שלי״ 😄 מאי רדומיר, ורד חורי וחמוטל בן דב בדוכן של פינקישוא.

 

מחברת ספירלה עם איור של דינוזאור בתוך פיתה עם פלאפל והכיתוב ״מנסה לא להתפרק״, לצד ספלים מאוירים.
הדינוזאור בפיתה מהספל שפותח את הכתבה מופיע גם על מחברת שעיצבה מאי רדומיר.

אולי יעניין אותך גם