מאז שאני זוכרת את עצמי, יש לי “רשימה“, כזו שאני חוזרת אליה שוב ושוב, בזמנים שונים בחיים.
לא רשימת משימות, לא רשימת יעדים, ולא רשימה של דברים שאני צריכה להספיק.
רשימה אחרת.
רשימה של הדברים שאני רוצה להגשים בחיים.

הרעיון של רשימת חלומות לא זר אצלי. קראתי, שמעתי, פגשתי אנשים שחיים סביב זה, ועצם ההעזה לכתוב מה אני רוצה ולהניח את זה על הדף, תמיד הרגישה לי חשובה.
אחד הספרים המזוהים ביותר עם הרעיון של “הרשימה” הוא הספר הרשימה של יובל אברמוביץ’, שעוסק בכתיבת חלומות והגשמתם דרך הצבת מטרות ורשימות. קראתי אותו בזמנו, והוא בהחלט חלק מהשיח הרחב סביב העיסוק ברשימות חלום.
הכתבה הזו לא מבוססת על הספר ולא מציעה את אותה הגישה, אלא נקודת מבט אישית ושונה.

עם השנים הבנתי שאצלי הדברים עובדים אחרת וזיהיתי גם אצל אחרות, שלא פעם רשימות חזון נשארות כלליות מדי, או מתורגמות מהר מדי ליעדים, מספרים ותוצאות. כאלה שאפשר למדוד ולסמן עליהם V (דייט אחד בשבוע, קורס אחד בשנה, להרוויח סכום כסף מסוים, להגיע ליעד עסקי ברור).

אני מבינה למה זו הציפייה, ככה לימדו אותנו לעבוד, אבל אצלי זה לא עובד ככה.
אם אני בונה את רשימת החלומות שלי בגישה הזו, משהו תמיד מתפספס לי בדרך, כי הרשימה שלי לא נועדה לנהל אותי, אלא נועדה לכוון אותי.

הפער הזה שגיליתי בעבר אצלי, ואני רואה אותו שוב ושוב אצל נשים עצמאיות שאני מלווה, הוא לא רק בין החלום למציאות, אלא בין ההוויה לפרקטיקה.
הרבה יודעות להגיד איך הן רוצות לחיות, ומה התמונה הגדולה שהן שואפות אליה, אבל נתקעות מול השאלה הפשוטה: מה עושים עכשיו? מהו הצעד הקטן שאפשר להתחיל ממנו, כזה שלא מרגיש גדול מדי, אבל כן מקרב אותנו לאותו חלום רחוק?

ומכאן נולדה הכתבה הזו, בה אני משתפת אותך ברשימה שלי. זוהי לא רשימת יעדים, אלא רשימה של החיים שלי.
רשימה שנועדה לעזור לך להבין איך עושים את המעבר הרך בין חלום למציאות, בין הוויה לפרקטיקה.
במקביל, היא גם הדרך שלי לשים את הדברים על הדף, הפעם במקום גלוי ולא רק אצלי.
זו הדרך שאני הכי מאמינה בה כדי ללמד, להראות את הגישה ודרך החיים שלי דרך הדוגמה האישית, כנקודת מבט נוספת שאולי תפתח גם אצלך משהו בדרך שלך.

בסוף, הכול חוזר למחשבה אחת: איך אני רוצה לחיות, בכל תחומי החיים שלי, מתוך הבנה שהכול קשור להכל ומחובר.
הזוגיות משפיעה על העסק, העסק משפיע על הנפש, הבית משפיע על היכולת ליצור, החופש משפיע על האנרגיה, והאנרגיה משפיעה על כל החלטה שאני מקבלת.
זו התמונה הרחבה של החיים העתידיים שלי, ומכאן אני מתחילה לפרק אותה לחלקים, לא כיעדים, אלא כרשימה של דברים שאני רוצה להגשים, ואיך אני בוחרת להתחיל איתם.

לפני שאני נכנסת לרשימה עצמה, חשוב לי להגיד איך אני משתמשת בה. זו לא רשימת משימות ולא תכנית עבודה. אני לא מודדת את עצמי מולה ולא מסמנת עליה V. היא משמשת אותי כמצפן,  תזכורת לאיך אני רוצה לחיות, ומתוכה אני בוחרת בכל פעם צעד אחד קטן שמתאים לזמן שאני נמצאת בו עכשיו.

הרשימה שלי📄

זוגיות
ההוויה שאני שואפת אליה היא זוגיות שיש בה ביטחון, צחוק ושותפות.
אני לא מחפשת מישהו לנהל איתו את הבית, אלא תחושה שאנחנו  צוות. שיש מקום לכל אחד מאתנו, ביחד ולחוד ושיש מאמץ משותף ל “ביחדנס” שלנו.
אני שואפת לכך שהזמן הזוגי שלנו לא יידחק לסופי שבוע או חופשות ויש בו ביטוי בתוך החיים עצמם.

מתוך ההוויה הזו, עשיתי לאחרונה 2 צעדים :
הראשון, ביקשתי עזרה בשותפות בינינו באיזושהי סיטואציה משפחתית מורכבת שהיינו בה. אני בדרך כלל מחזיקה את הדברים לבד, אבל אם אני רוצה שותף, חשוב שאזמין את השותף להיכנס וכך חיברתי אותו למה שאני זקוקה עכשיו.
הצעד השני הוא יותר פרקטי. בשבועות האחרונים אני מכינה לנו ארוחת בוקר משותפת, פעמיים- שלוש בשבוע. כשאני מכינה לי את הפיתה, אני מכינה גם לו ואוכלים אותה יחד, כמה דקות לפני שיוצא לעבודה. קטן, קטן אבל משמעותי ממש.

משפחה
ההוויה שאני מזמנת לעצמי היא משפחתיות חמה, מחוברת ובריאה. כזו שיש בה זמן איכות, גם כשהחיים של כולנו עמוסים (הבנות שלי גדולות והזמן שלהן יותר עמוס משלי).
אני רוצה שהבנות ימשיכו לרצות להיות ביחד, גם כנערות בוגרות,  ושיהיה לנו זמן משפחתי שהוא חלק מהשגרה ולא רק כאירוע מיוחד.

החיבור לפרקטיקה בא לידי ביטוי בהחלטות משפחתיות כגון תכנון חופשות עתידיות, אבל חשוב מזה, אנחנו דואגים, כולנו, לפנות מקום בלו”ז לדברים קטנים – יציאה משותפת למסעדה, סרטים משפחתיים, משחקי קופסה שאנחנו מאוד אוהבים.
כשכיף להן, הן רוצות עוד ממה שיש לנו להציע ובמקום לחיות בגישה של “אני מנצלת את זה שהן עוד רוצות”, אני בונה את מה שיגרום להן לא להפסיק להיות חלק.

דברים אישיים שלי
ההוויה שלי היא של אדם מתפתח. מישהי שלומדת, חוקרת, מחברת עולמות ידע שונים.
אני רוצה לחיות חיים שיש בהם עומק, למידה והתחדשות, בלי לוותר על הגוף, הנפש והרוח.

הפרקטיקה כאן היא לא רק “ללמוד” אלא לבנות לעצמי לו”ז שמכיל זמן לאימונים, טיפולים, ללמידה ולעצמי. אני מתייחסת לזמן הזה כעוגנים קבועים ולא כמותרות.

חופש וחוויה
חופש וחוויה הם חלק בלתי נפרד מהרשימה שלי, אבל לא כחלום רחוק.
בשבילי חופש הוא תנאי תפקוד. הוא מאפשר לי להתאושש, לחדש אנרגיה ולמצוא כיוון ומוטיבציה מחדש.

החיבור לפרקטיקה הוא בהבנה שאני לא מחכה “שיהיה לי זמן” או “שיהיה לי כסף” כדי לאפשר לעצמי מרווחי נשימה , אלא בוחרת אותם במינונים שמתאימים לחיים שלי, עכשיו.

פוקר
אני רוצה שהפוקר ימשיך להיות נוכח בחיים שלי, דרך המשחק והתפתחות שלי כשחקנית, בטורנירים בארץ ובחו”ל, דרך הוראה לנשים ולעצמאיות, ככלי להתפתחות אישית ומקצועית.
לא כמרכז החיים, אבל כחלק משמעותי מהזהות שלי.
שימור היכולת שלי בעולם הפוקר מאפשר לי לשפר את המיומנויות האישיות והמקצועיות שלי בקבלת החלטות, ניהול סיכונים וחוסן מנטלי תחת לחץ.

הפרקטיקה היא לבחור איך וכמה הוא נוכח בחיים שלי. באילו משחקים וטורנירים אני בוחרת להשתתף, מתי אני פותחת סדנאות פוקר לעצמאיות , מתי אני מתנדבת בדילור באירועי בית הלוחם ופצועי צה”ל, שלקחתי בהם חלק בשנתיים האחרונות, ואיך הוא משתלב נכון עם שאר הפעילויות העסקיות שיש לי.

קהילה
קהילות #אתצמאית ו #אתצמאית בשטח הן בין הדברים שיותר חשוב לי לקדם.
עם השנים הבנתי שאני לא יכולה ולא רוצה להיות לבד.
ההוויה שאני מחפשת היא של שייכות, עומק, הפריה ותמיכה הדדית.
לא קהל גדול, אלא קהילות קטנות ואיכותיות של נשים שמדברות את אותן ערכים.

הפרקטיקה כאן היא הבחירה לבנות את המרחבים האלו לאט, לשמור על האיכות ולהיות מוכנה לוותר על גודל לטובת עומק ואיכות.

ובתוך כל זה נמצא העסק.
העסק שלי הוא מנוע.
ההוויה שאני שואפת אליה היא עסק שהוא הבסיס. כזה שאפשר להישען עליו, שמאפשר חופש מנטלי ורגשי, ושלא “שורף” אותי.

החיבור לפרקטיקה הוא בהחלטות ברורות ואסטרטגיה מגובשת: בניית מוצרים ותהליכים שלא נשענים רק על עבודה אישית 1/1 בקליניקת הייעוץ שלי, משיכת משכורת קבועה, פיתוח מודלים שמייצרים יציבות והמשכיות.
העסק ברשימה שלי לא מבוסס על יעדים מספריים, אלא על כאלו שיאפשרו לי לחיות את החיים שאני רוצה.

****

כדי שהרשימה הזו לא תישאר רק טקסט יפה בכתבת בלוג מפורטת, אני עוצרת לרכז את הרשימה המעודכנת שלי :

1. זוגיות שיש בה שותפות, זמן משותף וצחוק
   דרך פעולות יזומות וקטנות שאני בוחרת לעשות כבר עכשיו.
2. משפחה בריאה ומחוברת
   כמובן שככל שהדברים בשליטתי, אדאג לזמן איכות מתוכנן ויזום.
3. התפתחות אישית מתמשכת
   עוגנים בלו”ז והחלטה לא לוותר על עצמי ולשלב את “זמן אני” בתוך היומן.
4. חופש וחוויה הם חלק מהשגרה ולא כפרס על הצלחות.
   אני ראויה לזה גם כשקשה לי.
5. פוקר כמרחב של משחק והתפתחות
   נוכחות מדויקת של עולם הפוקר בתחומי החיים שלי.
6. קהילה איכותית עם עומק ומרחב
   פחות גודל, יותר ערכים.
7. עסק שהוא מנוע
   בסיס כלכלי, מרחב יצירה והגשמה ומערכת שמחזיקה חיים.

זוהי הרשימה שלי.
היא לא סגורה. אני חוזרת אליה, מדייקת, משנה ומעדכנת.
לפעמים הצעדים משתנים, לפעמים סדרי העדיפויות זזים, אבל המצפן נשאר, כי אני רוצה לבנות את החזון תמיד גדול ופתוח, אבל לבחור בצעדים, קטנים ומדויקים בדרך אליו.

לסיכום: 
אם יש משהו שאני רוצה שהכתבה הזו תעשה אצלך, זה לא לשכנע אותך לאמץ את הרשימה שלי, אלא להראות לך שאפשר לבנות רשימה אחרת.
רשימה שלא לוחצת, לא מקטינה, לא מנותקת מהמציאות.
רשימה שמתחילה בהוויה, ממשיכה בפרקטיקה ומאפשרת לזוז, צעד אחד בכל פעם.

ודרך אגב, אם תוך כדי הקריאה עלתה בך התחושה שהרשימה הזו מדברת אלייך, אבל את מרגישה שקשה לך לבנות אחת כזו בעצמך, חשוב לי שתדעי שאת לא לבד בזה. הרבה נשים מרגישות את הפער בין איך שהן רוצות לחיות לבין היכולת לשים את זה על הדף בצורה ברורה ומחוברת.
בדיוק בשביל השלב הזה יצרנו נועה סטרלינג ואני את סדנת החזון הדיגיטלית, שמאפשרת לעצור, להתבונן, ולבנות חזון אישי שמחבר בין הוויה לפרקטיקה, בקצב שמכבד את החיים עצמם.
אפשר לקבל עליה בפרטים כאן בלינק :
https://oritbash.co.il/product/vision_workshop/
וכמובן, אני פה לשאלות, תאפשרי לעצמך להיות חלק.