לפעמים שאלה אחת קטנה מצליחה לעצור את האוטומט שלנו ולהזכיר לנו שאפשר גם אחרת.

מהו חוסר אונים בהתמכרות, ומה ההבדל בין פסיביות לבין שליטת יתר? הדרך שבה ויתור על אשליית השליטה יכול להפוך לצעד ראשון בהחלמה.

החלמה היא לא יעד, אלא דרך יומיומית של בחירה. הסכנה היא לא במעידה או בקושי, אלא בהפיכת התוצאה (יום טוב או מאתגר) להגדרה של הזהות שלנו. ההפרדה בין תוצאה, ביצוע וזהות היא שמאפשרת יציבות פנימית שאינה תלויה במדד של רגע אחד בלבד.

יש רגעים שבהם הרגש מרגיש כמו אמת מוחלטת, והתגובה מתוכו מרגישה הכרחית. ההבחנה בין הרגשה לעובדה, ועצירה קטנה אחת ביניהן, יכולות לשנות דפוסים והתמכרויות התנהגותיות ופותחת בחירה אחרת

על התמכרות שלא נראית כמו התמכרות ועל דפוסים שחוזרים שוב ושוב בלי שנשים אליהם לב

כשהעשייה מאבדת תכלית, והחוזקה מפסיקה להיות מקום בטוח.